כלים, מיומנויות, תחושת כישלון ומבוא ללעיסת חצץ - כתיבה אפקטיבית

הבלוג של כתיבה אפקטיבית

כלים, מיומנויות, תחושת כישלון ומבוא ללעיסת חצץ

לא יודע איפה קראתי בזמן האחרון על הבלוף של ה"כלים". על זה שכולם רוצים לקבל מהמרצים שלהם כאן ועכשיו כלים אפקטיביים שיעזרו להם לעשות את העבודה שלהם בקלות, ושזה לא באמת עובד ככה. ציטטתי לא מזמן את המשפט הזה לפיו אם לחיים היו הוראות הפעלה, כולנו היינו מיליארדרים עם קוביות בבטן.

"כלים" אף פעם לא יחליפו מיומנות עמוקה. גם אם תלכו מחר למפגש של כמה שעות על עמידה מול קהל, לא תדעו לעשות את זה כמו מרצה כוכב. אפילו אם תקפצו מחר לאימון כדורסל כולל סדנה מעשית, סרטונים, הפעלה פיזית ומתנות למשתתפים – לא תתקרבו ליכולת של שחקן כדורסל סביר. אני מנחש שחלקכם גם לא יצליחו להטביע. וזה למרות שנתנו לכם כלים באימון.

אז עזבו אתכם מכלים. רוצים מיומנות? תתאמנו.

מחשבות נטולות גלוטן

בחג השני רבצתי על הספה של אחותי. היא הסבירה לי את רוב מה שאתם קוראים כאן היום: שהעולם מלא במאות אלפים, אולי מיליוני אנשים שניסו לכתוב 2,000 מילה ביום (כמו סטיבן קינג) או אפילו רק 500 מילה ביום (כמו המינגוויי). האנשים האלה לא מצליחים לכתוב ככה כי זו לא העבודה שלהם. כי הם לא פנויים לזה באופן מלא. במקום כתיבה יש להם תחושת כישלון.

ומכיוון שהם לא הצליחו אף פעם ליצור רצף כתיבה משמעותי וארוך, הם גם צריכים להתחיל כל פעם מאפס. ותאמינו לי, הכי קשה בכתיבה זה להתחיל. ולחפש את הזרימה הזו, שמוציאה מילים כמעט ללא מאמץ. כמו קילומטרים מקנייתי, כמו סלסול מתימני, כמו תלונה מאמא שלי.

יש רק דרך אחת לכתוב: צריך לעשות לזה מקום. כל יום, כל שבוע, כל חודש. אם תעשו לזה מקום כל יום, יהיה לכם יותר קל להתחיל אחרי שבוע או שבועיים. אם תעשו לזה מקום כל שבוע, יהיה לכם יותר קל אחרי חודש או חודשיים.

והדרך האחת הזאת? היא לא באמת דרך אחת. היא תשתנה לכם כל פעם מחדש. כי ככה זה עם הכתיבה. זה קצת כמו להחזיק מים: לפעמים יש לכם מימיה ולפעמים אתם מנסים לחפון ורואים איך כל זה נוזל בין האצבעות. וזה שיש לכם מימיה היום, לא אומר שמחר תזכרו איפה שמתם אותה.

אז מה עושים?

כותבים כל בוקר. או כל ערב. לבד. או שכותבים במסגרת. מצטרפים לקבוצה. כתיבה היא כמו כל הדברים הטובים בחיים: כמו כושר, כמו תזונה, כמו מדיטציה. כמו להפסיק לעשן.

כמו ללעוס חצץ.

המסגרת הקרובה שלי נפתחת ב-24.4. אתם מוזמנים.

ובכל זאת, אביב, אז אם אתם ממש ממש חייבים כלים, אז הנה כמה:

יש פה.

ופה.

ופה.

ופה.

המלצה:

כנרת רוזנבלום כותבת כבר הרבה הרבה זמן את הבלוג המשובח פריזאית. חוץ מזה יש לה בלוג על יעוץ ארגוני שמצליח לחמוק ממלכודת הבנאליות שכל כך הרבה יועצים נופלים בה. בכלל לא מובן מאליו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היי, רוצים לקבל ממני תכנים נוספים?

מלאו פרטים כאן!