מי שמכיר אותי יודע - כתיבה אפקטיבית

הבלוג של כתיבה אפקטיבית

מי שמכיר אותי יודע

השבוע ישבתי עם מכר וסיפרתי לו על עצמי. שעה וחצי אכלתי לו את הראש. סיפרתי לו איזה ילד נהדר הייתי, איזה חייל מקסים הייתי, איזה איש מקצוע מופתי אנוכי ואיזה אבא משגע אני. לא הגזמתי אפילו קצת והוא לא התלונן בכלל.

עד שהתחיל לו הדימום מהאוזניים והיינו צריכים להזמין פינוי.

וחבל, כי עמדתי לספר לו אמת חשובה להבנה שלי כאדם, כותב והוגה: שאני מרוכז באנשים שסביבי הרבה הרבה יותר מאשר בעצמי. כאב לי שלא הספקתי לומר לו את זה, אבל אתם יודעים, לא כולם כמוני: יש אנשים שקורסים תחת מעט לחץ.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי נתקלתי בימים האחרונים שוב ושוב בשורת הפתיחה "מי שמכיר אותי יודע שאני". ומי שמכיר אותי יודע כמה אני שונא שורות פתיחה כאלו.

(סליחה, בדיחה. למען האמת, גם לרוב מי שמכיר אותי אין מושג איזה שורות פתיחה אני אוהב ואיזה אני מתעב.)

"מי שמכיר אותי יודע שאני" היא פשוט שורת פתיחה גרועה: היא בעצם אומרת שאתם כותבים רק למי שמכירים אתכם, ומדירים את כל היתר. ויותר חשוב מזה, זו שורה שמעידה על חוסר מודעות: בן אדם מדבר על עצמו, מתפייט על עצמו, עף על עצמו – ולא שם לב.

במילים אחרות, לא יודע לגבי מי שמכיר אתכם, אבל מי שלא מכיר אתכם חושב שזו פתיחה פתטית – ומתפייד לקרוא אנשים שלא טסים על עצמם ברום של עשרת אלפים מטר.

הפתיחה הזו מזכירה לי תמיד את "מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני", שיר שהוא מופת של אדם שחושב שהוא במרכז העולם (כי הוא בן חמש!). ילדים בני חמש באמת בטוחים שהם מרכז העולם. זה סביר וטבעי. אבל למבוגרים? אף אחד לא מביט בי מאחור, כי מי שמאחורי תקוע בחיים שלו, בילדים שלו, בסמארטפון שלו. ומי שאשכרה מביט בי מאחור? לא יודע מה איתו.

בקיצור, הפתיחה הזו כמו  "כולם מכירים את זה ש…" ו"לאף אחד אין ספק ש…" ו"לכל בר דעת ברור…" תכתבו את הפתיחות האלה אם הן עוזרות לכם להתחיל. אל תפסיקו. להתחיל זה באמת נורא נורא קשה. תכתבו אם אתם צריכים. אל תתנו לאף אחד להפריע לכם.

רק אל תשכחו למחוק את הזבל הזה לפני שאתם לוחצים על "פרסם".

פרנסה:

הטיפ הזה ועוד כמה עשרות יהיו בסדנה הקרובה ב-29 ביולי, שנשארו בה בערך חצי מהמקומות. אם אתם אנשים שסומכים על המזל שלהם, אל תירשמו עכשיו. עם המזל שלכם, אולי יישאר מקום בימים האחרונים.

בשבוע האחרון כתבתי מאמרים לאפליקציית שליחויות (כן כן), אתר לסוכנות ביטוח, קורות חיים לסטודנטית לרפואה, מאמר דעה לעיתון עבור מנהל בחברת היי-טק ורשימת קניות. עם מיונז. אה, כן, חוץ מזה היו משהו כמו 23 דפי נחיתה, אבל על זה, דוקטור, לא מדברים. אם גם אתם צריכים את עזרתי, אני ב-052-7294433. כדאי לתאם גם לעוד כמה שבועות ולא ברגע האחרון, כי בחלק ניכר מהזמן אהיה בניכר (וואו, זה היה משחק מילים מזעזע).

המלצה

יש בפינה של שמונאים ורוטשילד מעבדת מחשבים בשם ETL. כולם שם מדברים נורא נורא יפה ומנומס, והם גם מסוגלים להציל אנשים שאיבדו את המטען של המחשב שלהם לסופת חשמל עצבנית בבית משרדים שאולי נראה חדש, אבל כזה שבנו אותו בחפיפניקיות שזה נורא. בקיצור, כשאף אחד לא עונה לך לטלפון ואין לך מחשב עד הודעה חדשה – הם כנראה האנשים לפנות אליהם. נורא נורא נחמדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היי, רוצים לקבל ממני תכנים נוספים?

מלאו פרטים כאן!