ניוזלטרים

הבלוג של כתיבה אפקטיבית

ניוזלטרים ודברים אחרים לשים על המצה

היום קרה לי משהו שלא קורה לי בדרך כלל: לא ידעתי על מה לכתוב.

לא היה לי כלום.

אז עשיתי את מה שכל אדם בר דעת עושה כשהוא לא יודע מה לעשות: הלכתי לאכול. ארוחת צהריים. חמה. מהבילה. רגשית. כזו שאצטער עליה ממש ממש בקרוב.

ובזמן שאכלתי, השלמתי קריאה מתיבת הדואר שלי. אני מנוי על כמה ניוזלטרים שאני מנסה לקרוא כמה שיותר. והבנתי שהיום הוא זמן טוב להגיד כמה מילים על ניוזלטרים, ובפרט על הניוזלטרים שאני אוהב. אז יאללה, קדימה:

את לא כמו כולם

השבוע מישהי אמרה לי: אני לא קוראת ניוזלטרים! אני שונאת ניוזלטרים! זו צורת תקשורת נחותה בין בני אדם! אני מרגישה שכל הזמן מנסים למכור לי! ככה אמרה. עם סימני הקריאה והכל.

בזעם.

ומכיוון ששמעתי את זה מעוד כמה אנשים במהלך השנים האחרונות, אז הנה תזכורת: יש המון אנשים. יש המון טעמים. יש כאלה שלא קוראים, יש כאלה שכן. יש כאלה ששונאים וכאלה שאוהבים. יש כאלה שנורא מתלהבים מהניוזלטר שלך בהתחלה ואחרי שבועיים מתעייפים. יש את אלה שחושבים שהוא גרוע אבל מתאהבים אחרי זמן מה.

אז מילה אחת לאנשים שכותבים ניוזלטרים: לא משנה למי, אין שום דרך טובה מניוזלטר לכתוב לאנשים ספציפיים, לדעת מה הם קוראים, מה הם אוהבים, מה הם שונאים – ומתי מוטב להפסיק לכתוב להם.

ומילה אחת לקוראים: ניוזלטרים מאפשרים לכם לא להפסיק ללמוד אף פעם. והעניין אם הלא להפסיק ללמוד, לא להפסיק להיות בלמידה, הוא שזה דלק. זה דלק שמאפשר לקום בבוקר ולהתגבר על הדכדוכיטיס והדחיינות והרחמים העצמיים והמיאוס וה"לא בא לי" וה"עוד פעם הלקוח שלי עושה לי את המוות" וה"שימות הבוס הזה, שימות, שימות, שימות!"

למידה מזכירה לנו למה אנחנו פה. גם אם זה כדי ליהנות. גם אם זה כדי להתפתח. גם אם זה כדי להציל את הקרנפים, כפרה עליהם. גם אם זה כדי לעשות בוחטות של כסף. וניוזלטרים הם כפית למידה שאפשר לבלוע בכל רגע נתון.

אז תקראו אותם.

מה שאני קורא

הנה כמה שאני קורא. כבר כתבתי על רובם. סו וואט? הם שווים אזכור נוסף. אם יש לכם המלצות על ניוזלטרים ממש שווים של אנשים נורא חכמים – שלחו לי בבקשה.

סת גודין: האיש כל יום מזכיר לי לא לעשות כמו כולם, ואם במקרה אני עושה כמו כולם – לא לפחד מזה. אני אני. אף אחד אחר הוא לא אני. כל היתר הם הם. אני לא יכול להיות הם. הם לא יכולים להיות אני. גם אתם ככה. וגם סת. יחיד ומיוחד.

מרגו אהרון: כותבת בחסד, מבריקה ואוכלת את הראש כמו שרק יהודיה מניו אינגלנד יכולה לאכול את הראש.

ניל פאטל: הרבה רעש, הרבה ממבו ג'מבו שיווקי, אבל גם הרבה מחשבה. אין מה לעשות. שיווק דיגיטלי הוא העסק של כולנו. גם אם אנחנו מוכרים חלות. פאטל מנסה לעזור לאנשים לעשות יותר כסף באמצעות האינטרנטים. לפעמים עובד לו.

אליאב אללוף: כל מי שרותם את עצמו לענייני עסק/פרנסה, מגלה מהר מאוד את הקשר בין גידול בהכנסות להתפתחות אישית ואת הקושי להפריד בין הדברים. אליאב כותב בפייסבוק טור שבועי על שלושה דברים שהוא למד השבוע. הוא מקור נהדר לתבונה, לתובנות ולסוגיות בחקר המוח ובכלכלה התנהגותית. הוא גם כותב את זה מצוין.

עידן וולר: מצד אחד, לא הייתי קונה ממנו מסטיק. מצד שני, כל יום הוא כמעט מצליח לשכנע אותי לקנות ממני משהו. אני מקפיד לקרוא אותו כמה פעמים בשבוע. הרבה פעמים אני מזהה שיטות מעניינות. אגרסיביות מדי לטעמי, מבטיחות מדי לטעמי, אבל טובות. אני מציע לקחת את השיטות שלו ולמהול אותן בטיפ טיפה אהבת אדם. הכי חשוב: כשקוראים אנשי מכירות כדאי לזכור שאם מדריכים היו עובדים כמו שהם מבטיחים, כולנו היינו מיליארדרים עם קוביות בבטן.

דרק סיוורס: כתב את המשפט הזה על המיליארדרים עם קוביות בבטן. מעולה, נכון? איש חכם. תוך כדי כתיבת הפוסט הזה גיליתי שבשבוע שעבר הוא מחק את חשבון הפייסבוק שלו. בקרוב אצלי.

טים פריס: ההוא מהארבע שעות עבודה בשבוע. עובד ארבע מאות שעות בשבוע, אבל כדאי לקרוא ולהקשיב לו כשאפשר. יש לו קוביות בבטן.

חוץ מזה

אחרי החג ייפתחו סדנת הבלוגריות (שישה מפגשי אונליין) וסדנה שתכלול סדרה של מפגשים בשר ודם, פה בתל אביב המעטירה. הרעיון הוא ללוות כותבים, עסקים ובני אדם במאמצים שלהם לכתוב טוב ואפקטיבי יותר, כדי שתסיימו אותם לא רק יודעים יותר, אלא עם הרבה תוכן מוכן שכבר עובד בשבילכם. וכן, נדבר גם על ניוזלטרים.

ההרשמה לסדנת הבלוגריות פתוחה. אם אתם רוצים עדכון ספציפי על פתיחת ההרשמה לסדנת תל אביב, אתם מוזמנים לכתוב לי ל-bashanpr@gmail.com

איזה כיף שחג וחופש, נכון?

מקווה שתנוחו, תטיילו, תשתו בירה קרה קרה, תצילו דב קוטב, תתרחקו טיפה מעבודה.

תודה שקראתם.

צפריר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היי, רוצים לקבל ממני תכנים נוספים?

מלאו פרטים כאן!