אותנטיות

הבלוג של כתיבה אפקטיבית

שוב אני אותנט גבעול

מה העניינים?

אני כותב את הדיוור הזה על המטוס בדרך חזרה הביתה. קשה הדרך חזרה, אבל יש שם אישה שלי וילדים שלי. וגם אתכם. אז קשה, אבל לא קשה מדי.

מזכיר לכם שבשבוע הבא, 17 במאי בבוקר, אני מחלק ספרים חינם למשתתפים ביום העיון החד יומי שלי. אני ממש שומע אותו משתנה ומעמיק בימים האחרונים.

אם אתם משווקים משהו, אתם צריכים לבוא. אם אתם כותבים או רוצים לכתוב אתם צריכים לבוא. תקבלו שם דברים שאין בשום מקום אחר.

אבל לפני זה, אותנטיות:

מאיר אריאל היה עבד לאותנטיות. האותנטי, הוא חשב, הוא יסוד מרכזי ביצירה. כל כך חשוב להיות אותנטי שמותר לזייף, לא לכוון את הגיטרה. העץ שעליו יושב המשורר ומזמר הוא חלק בלתי נפרד מהשיר. ולכן גם השיר לעולם לא יהיה אותו הדבר אם לא נשיר אותו בפעם הראשונה על אותו האקליפט הענק.

ובאמת, פתאום משתנקת לי הנשימה כשאני קורא את השורות של פלוגה בקו (או לגמרי במקרה), שיר שהוא שורה של התרחשויות, היקרויות מקריות, לא קשורות, רצועה נפלאה נפלאה של אותנטיות: "עומד אצל חלון ראווה" ליד "ואז כבר באו המשאיות", "מי זו הנלחצת אלי גב אל גב" עם "נשקפת בזגוגית הולכת וקרבה".

כל כך אותנטי שאני עוד פעם בן 20 בדרך לבינת ג'בל. איך יפה!

אבל כמו שהאותנטי עובד, ככה הוא לא תמיד מועיל. סיפרתי לכם על הפעם ההיא שנטשתי גור חתולים בחורשה מרוחקת? הילדים נורא רצו חתול אז לקחנו, אבל אז גילינו שהוא לא עושה מה שאומרים לו. ושזה מסריח. וצריך לקחת אותו לווטרינר. והוא שורט. ומשתולל. ואוהד בית"ר.

אז השארתי אותו בחורשה בפאתי ראשון.

אותנטי, נכון?

אבל לא אומר עלי דברים נחמדים במיוחד. איזה בן אדם ככה משליך גור חתולים אומלל לגורלו? האם זה עושה חשק להכיר יותר את האיש הזה? להיות איתו במערכת יחסים? לקנות ממנו?

אותנטיות היא כלי אדיר, אבל יש לה גבולות ברורים. גבול אחד הוא זה שבו אתם עלולים להעיד דברים לא כל כך טובים על עצמכם. הגבול השני הוא גבול העניין וההבנה של הקורא. השבוע מישהי כתבה לי משפט אותנטי שהיה נורא חשוב לה לספר על עצמה, אז הזכרתי לה שהיא כותבת כדי שיקראו. מוטב שתתרכז במה שמעניין את הקוראים ולא רק אותה. זה יעזור לה הרבה יותר למכור את המוצר שלה.

זהו.

למי שעדיין כועס עלי בגלל החתול ההוא, למרבה המזל, עם השנים גילינו שזה היה גור מוצלח במיוחד. בעשר אצבעות (טוב, עשרים 18) הוא חמק משכונות מצוקה ומשפחות אומנה. הוא התגייס ל-8200, הקים סטרט אפ, מכר אותו והיום יש לו רשת קטנה של ציוד משרדי שמפרנסת עשרות משפחות. הוא אפילו תורם לבתי כנסת של ש"ס בדרום ראשון.

המלצה:

 

השבוע קראתי מאמר מצוין שמצטרף לרבים שקוראים בזמן האחרון לעבור לכתוב פוסטים ארוכים. מודה שיש לי כמה דעות בתחום. אני לא מסכים לגמרי עם הכל ואולי אפילו אפרוס (בקצרה) את משנתי בעניין. ובכל זאת, פוסט ראוי של אנשים שיודעים מה הם עושים.

יאללה, מחכה לכם ב-17 במאי. תבואו. תביאו חברים. אם אתם לא מבינים כלום בכתיבה תלמדו המון. אם אתם ממש מצוינים בכתיבה – תלמדו אפילו עוד יותר.

ושיהיו לכם ימים טובים. שלווים. אל תשכחו לנוח קצת, להישמט טיפה משצף מעגל לפני שאתם חוזרים אל התנועה המתמדת.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תכתוב תרוויח - צפריר בשן

למה רק אחד אם אפשר שניים?

לרגל השקת הספר החדש תכתוב תרוויח, שני הספרים ביחד במחיר של 149 ש"ח בלבד, כולל דמי משלוח.

הזמינו מהר לפני שייגמר (: