שיעור בסטורי טלינג

הבלוג של כתיבה אפקטיבית

שיעור בסטורי טלינג

הבוקר דופק לי מישהו בדלת. אני פותח, עומד שם גמד. עם שלייקס ופפיון. ומבטא יקי, ושואל אותי, "אתה דין טוויטו?"

"לא, אני צפריר בשן".

"אה, יופי. יש לי דוח מהמשטרה בשבילך".

(האמת היא שהוא לא היה גמד. ולא היו שלייקס ופפיון. והוא לא חיפש את דין טוויטו. החלק עם הדוח דווקא כן קרה. 750 שקל, אינעאל העולם. בן אדם ממהר לטיסה, מה אתם מתחשבנים איתו על 22 קמ"ש?)

רגע, איפה יש פה שיעור בסטורי טלינג?

אחרי הדיוור של אתמול מישהי שאלה "מה, היא באמת אמרה שהיא תהיה רגישה ללקטוז". לא, עניתי. זו המצאה. מישהי אחרת שלחה לי מישהי אימייל ושאלה למה כתבתי גיברת ולא גברת. "כדי שיהיה מתובל", עניתי לה.

העניין עם הגמד, הפפיון, הלקטוז והגיברת הוא אותו עניין בדיוק. וזה שיעור בסטורי טלינג: הטריק הוא לקחת אירוע בנאלי לחלוטין, יומיומי לחלוטין, משעמם, שאולי אפילו לא שווה אזכור – ולהכניס לו טיפ טיפה סטרואידים. לתת לו קצת טעם וריח. קצת קומי, קצת טראגי. אני אוהב גם קצת דבילי.

כשאתה כותב על שיחה רגילה על שיעורי הבית עם הבן שלך, אבל מכניס צליעה, או פה מלא בעמבה – אתה מכניס חיים לשיחה הזו. כשאת כותבת על מפגש רציני עם לקוחה ומכניסה בה משהו אידיוטי או פנטסטי, או שיבוש שפתי מכוון – את הופכת את השיחה הזו לסיפור.

נכון, יש סכנה שאנשים יחשבו שאתם מתחכמים מדי. אבל כתיבה ללא סיכונים היא כתיבה חסרת חיים. כזו שאף אחד לא באמת רוצה לקרוא, או שאף אחד לא יזכור כי יש כל כך הרבה כמוה. אז קחו קצת את המציאות ושחקו איתה. תנו לה טוויסט. שניים-שלושה אנשים יחשבו שאתם נודניקים, אבל הם – וגם יתר הקוראים שלכם – יהיו עם התוכן שלכם הרבה יותר זמן ויזכרו אותו הרבה יותר זמן.

ואלה פרמטרים מרכזיים בכתיבה שיווקית שאשכרה שווה משהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תכתוב תרוויח - צפריר בשן

למה רק אחד אם אפשר שניים?

לרגל השקת הספר החדש תכתוב תרוויח, שני הספרים ביחד במחיר של 149 ש"ח בלבד, כולל דמי משלוח.

הזמינו מהר לפני שייגמר (: