11 דברים שאתם רוצים מאיש התוכן שלכם - כתיבה אפקטיבית

הבלוג של כתיבה אפקטיבית

11 דברים שאתם רוצים מאיש התוכן שלכם

השבוע הורדתי pdf של איש שיווק, עם הבטחה ליותר מ-100 כותרות לטקסטים שיווקיים. עלעלתי טיפה. דברים כאלה צריך לכתוב ממש נהדר כדי שאעשה יותר מזה. אז עלעלתי. קראתי שם 20 או 30 כותרות שקראתי 200 או 300 פעם. על היתר דילגתי.

באלוהים, לא היה שם כלום. רמות שימושיות של כלב כל כך זקן שצריך להרדים אותו כאן ועכשיו, אללה ירחמו. היו שם סיסמאות, סיסמאות ועוד סיסמאות. לא חשיבה, לא עומק, לא כישרון. נכון, הכל בעברית תקנית למדי, אבל חוץ מזה? גורנישט.

אז הרהרתי קצת בשאלה מה צריך איש תוכן, חוץ מהיכולת המתבקשת לסדר מילים באופן סביר ולא מדכא מדי.

הנה מה שיצא:

שאלות: אם איש התוכן שלכם לא מתחיל את העבודה אתכם עם סדרה מובנה של שאלות על מי אתם, מה אתם, מה אתם רוצים להשיג, מה קהל היעד שלכם וכו' – הוא לא יודע את העבודה שלו. וזה נכון אפילו אם הוא כותב מצוין, מצחיק ושרמנטי. אפילו אם הוא טייס. לכל מי שמתעסק בשיווק יש סט סטנדרטי של שאלות כדי להבין את הלקוח שלו. בלי זה – התוכן שלו לא יעבוד.

תשובות: שאלות זה יופי, אבל אנשי תוכן צריכים גם תשובות. אנשים נתקעים עם מי הם ומה הם. "אני משה, תזונאי", "אני רונה, מאמנת". ולמה לקוחות צריכים לבוא אליכם? "כי אנחנו טובים". איש תוכן צריך לדעת לדלג מעל המשוכה הזו, לתחקר טוב יותר אתכם ואת השוק – ולבוא עם מענה קצת יותר מתוחכם מזה לצרכים שלכם.

מקורי: באופן משעשע, כתיבה שיווקית היא מאמץ כל כך טכני, שאפילו למקוריות יש מנוע. אתה לוקח את הנושא שלך, את העיסוק, את האדם, את החברה, את המקום – ומתחיל להסתכל עליהם מזוויות שונות: הלקוחות, הספקים, המתחרים, התאריך, ההקשרים ההיסטוריים, הספרותיים, הכלב שעובר ומסתכל על העסק. זה תרגיל בסיסי בלא להגיד "לחשוב מחוץ לקופסה". אנשים שאומרים "לחשוב מתוך הקופסה" מסגירים קושי אמיתי בייצור חשיבה מקורית ויצירתית.

מבין קהלי יעד: יש דברים שצריך להביא מהבית. הבנה מי צריך את המוצר או השירות ומי עושה את החלטות הקנייה היא אחד מהדברים האלה. גם הכרות עם קהלים פרטיים ועסקיים עוזרת.

מבין פלטפורמות: אתה לא יכול לכתוב לפייסבוק אם אתה לא מבין את פייסבוק. אתה לא כותב דף נחיתה כמו שאתה כותב בבלוג. אתה לא כותב מאמר כמו עמוד באתר אינטרנט. אם לאיש התוכן שלכם הדברים האלה יוצאים אותו דבר, משהו לא עובד.

מבין מודלים עסקיים: כמה זה עולה? מתי משלמים? מי משלם בדיוק? מה התהליך השיווקי, המכירתי, העסקי, השירותי? מה בא קודם, הכסף או השירות? דמי מנוי? תשלום חד פעמי? פרמיה חודשית? איש התוכן צריך להבין את כולם כדי לכתוב לצרכים של הלקוחות והקהלים השונים. אחרת הוא משחק כדורסל, רק בלי סל.

מבין את השוק שלך: אני כותב להמון המון שווקים, אבל יש כאלה שאני נזהר מהם. צריך לשאול שם יותר שאלות ולהוציא עוד ועוד נתונים שבמקומות אחרים אני לא מהרהר בהם בכלל לפני שאני שולף. המפתח לכתיבה טובה גם בשווקים שאיש התוכן שלכם לא מתמצא בהם הוא, שוב, שאלות. והרבה.

שירותי: יש המון ביקוש לאנשי תוכן טובים. הטלפון שלהם כל הזמן מצלצל. זה עלול לגרום לבעיה של עמידה בזמנים, היעלמויות וכל מה שאתם לא אוהבים בספקים שלכם. המפתח לשירות איכותי הוא הגדרות של כללי משחק: כמה זמן, כמה סבבי תיקונים, כמה כסף. אם העניינים האלה לא סגורים מראש, רוב הסיכויים שיהיו בעיות. אם הם סגורים ואיש התוכן שלכם מפשל, אז כבר הבנתם לבד שיש בעיה.

גמיש: אני מכיר סופרת שמעידה על עצמה שהתכונה הכי טובה שלה ככותבת היא היכולת למחוק. איש תוכן טוב צריך להיות מסוגל לעבוד על חומר קיים, ליצור מאפס – ובעיקר למחוק ולשנות כיוון כשמבקשים ממנו. אם הוא נתקע עם הטיוטות הראשונות ולא מסוגל לשנות אותן או לכתוב אותן מחדש – הוא מוגבל.

גומר מהר: אחרי תחקיר קצר, כתיבה של פוסט של 300-400 מילה אורכת שעה גג פרוע. לפעמים פחות. זה תהליך טכני לגמרי לכותב מיומן. אם הבטיחו לכם את התוכן שלכם בעוד שבועיים, זה אומר שאף אחד לא ייגע בו בשבוע הקרוב. היכולת לייצר בקבועי זמן קצרים היא תו איכות מובהק ליכולת הכתיבה וגם לעומק הידע של הכותב שלכם.

הנקודה ה-11

כדי להיות כותב טוב צריך להתעניין. מעניין שם בחוץ, ולא תמיד יש לנו את הזמן והפנאי הרגשי להתעניין בכל המעניין הזה. כדאי להביא איזה מטען תרבותי שסחבת איתך על הגב. איזה ארגז תבלינים שלא נושא עליו את התווית "ערך", אבל הופך את מה שאתה מגיש למשהו שהוא קצת יותר מ"מידע" (פויה!) או "תוכן" (טפו!).

כמובן, צריך להשתמש במטען הזה בזהירות. הנה סיפור פצפון:

בנעורי הייתי עורך ההיי-טק של גלובס. איפשהו לפני קרוב לעשרים שנה כתבתי פרשנות על חברת מדיה שמתפרקת ונכסיה נחטפים על ידי מתחרות חדשות ונועזות. שהן "קורעות בה קרע קרע". כמו שאלתרמן כותב בתיבת הזמרה הנפרדת, "בך נותרתי קרע-קרע, על קוצי המחסומים".

למחרת ניגשו אלי גם עורך העיתון וגם עורך האתר ושאלו אותי למה אני כותב בעיתון קרע קרע (הם ביטאו את זה כמו קריאות של עורב).

ללמדכם שמטען תרבותי זה אחלה, אבל כדאי להתחשב גם במטען התרבותי של קהלי היעד שלכם.

(לא כל הטקסטים הטובים הם על עסקים ושיווק. למעשה, רק מעטים מהם על עסקים ושיווק. וכן, כדי ללמוד לכתוב כדאי מאוד ללמוד לקרוא. ולהרחיב לפחות אופק אחד. עדיף יותר.)

פרנסה:

רוצים שאכתוב לכם? ענו על האימייל הזה.

ויש אפילו יום כתיבה מרוכז לכתיבת אתר (או ארבעה פוסטים) לארבעה משתתפים בלבד. אני עושה את רוב העבודה ביום הזה. אתם שם בשביל הבריף והרעיונות.

אם אתם מעדיפים ללמוד ממני, אתם מוזמנים: סדנת כתיבה שיווקית-אפקטיבית-פייסבוקית חצי יומית ב-24 ביוני.

סדנת האונליין המומלצת של ידידת המדור, הסופרת רוני גלבפיש, לטיפוסים ספרותיים ואפקטיביים במידה, מתחילה בשבוע הבא. רוני מספרת עליה פה. למי שרוצה ישר להירשם, עושים את זה כאן.

והנה המלצות קטנות לקריאה נהדרת:

אמיר בן-דוד כותב על פרימוורה. אני לא מכיר את הלהקות שהוא כותב עליהן, אבל תראו כמה שאר רוח.

מאשה צור גלוזמן על אמונה, חתונות מלכותיות, קרדשיאנז ועוד כמה דברים. לסבלניים: אחד הטקסטים הכי טובים שקראתי לאחרונה.

מאחל לכם פגישה חמה חמה עם חברים ותיקים. לא תאמינו איך פגישות כאלה יכולות להמתיק את העבר, ואין, אין כמו זכרונות מתוקים, במיוחד איפה שהיה חרא.

או שפשוט תאכלו אבטיח קר. גם נהדר, ועם הרבה פחות עבודה.

צפריר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

למה רק אחד אם אפשר שניים?

לרגל השקת הספר החדש תכתוב תרוויח, שני הספרים ביחד במחיר של 149 ש"ח בלבד, כולל דמי משלוח.

הזמינו מהר לפני שייגמר (: