איך יפה הכנרת וחמישה סוגים של טרולים

איך יפה הכנרת וחמישה סוגים של טרולים

ביום שישי בבוקר ישבתי עם לקוחה והסתכלנו ביחד על הכנרת.

אחרי שהסתכלנו עוד קצת על הכנרת (נורא יפה!) ווידאנו שהיא לא הולכת לשום מקום, התפניתי להקשיב. “היתה לי מודעה מצוינת בפייסבוק”, היא מספרת, “אבל הורדתי אותה כי קיבלתי גם תגובות שליליות”.

כן כן. כמה נשמות טובות ראו את התגובות החיוביות, הלייקים והשיתופים, ופתחו את הפה. ואיך להגיד את זה בזהירות, לא יצאו מהפיות האלה דברים נחמדים במיוחד.

פייסבוק לא שונה מהחיים. אין כמעט ארוחת חג שלא תמצאו בה איזה דוד קצת מניאק, או דודה קצת כלבה, שיש להם מה להגיד על כל דבר בערך, ושיגידו את זה אם אתם רוצים או לא רוצים לשמוע. הם מלכלכים על כולם. על שכנים, על קרובים, על מכוניות, על הבישול של בעלת הבית, על הכרס של בעל הבית, וככל שמישהו מצליח יותר – ככה הם ילכלכו עליו יותר. אין עליהם, מתוקים.

למה? נו ברור, זה מטוב לב. לא ככה?

אז איך להתייחס אל האנשים האלה בחיים תחליטו לבד, אבל בפייסבוק – והדברים נכונים שבעתיים אם מדובר בדפים עסקיים – אל תתנו להם לטנף לכם את המסיבה. לעמודים שלכם בפייסבוק יש מטרות. ואם אלה עמודים עסקיים, אז המטרה היא להביא פרנסה. אם בן אדם יבוא ויזיק לפרנסה שלכם, פשוט תשבו בשקט ותסגרו את העסק? אני לא חושב.

אחרי שהסכמנו שאסור להאכיל טרולים, כלומר, בשום אופן אסור לענות באופן ענייני, כי זה רק ידליק אותם עוד יותר, יש רק שני שלבים לטיפול באנשים האלה:

שלב 1, התעלמות: אם זה לא מזיק ורק עושה רוח, אז שידבר. הכל בסדר. לא חייבים להתייחס.

שלב 2, מחיקה + בלוק: אם זה כן מזיק (אומר משהו רע עליכם, על העסק, על המוצר או על הלקוחות), זה הזמן למחוק ולחסום. בלי “מה יגידו”, “מה יחשבו”, “הוא יחסום אותי”, “דודה שלו היתה גננת שלי בכפר יונה” וכל החרטא הזה.

תזכרו, אנחנו עושים הרבה רעש וצלצולים מעניינים אישיים וחברתיים ברשתות החברתיות. הרבה פעמים קשה לדעת מה הדבר הנכון לעשות, וזה כי אנחנו יצורים דרמטיים ומצחיקים שכאלה. אבל בעניינים עסקיים זה פשוט הרבה יותר: לא משנה אם זה פייסבוק, טוויטר או הצ’ט של תפוז. אם זה רע לעסק, מוחקים את זה. סה טו שלום ותודה.

==

הבטחתי חמישה סוגים של טרולים, אז הנה:

זה שאומר לך שאתה אידיוט

בן אדם יושב וכותב פוסט, מחפש תמונה, מצלם וידאו, לובש את החולצת לקוסט שלו, באמת מתאמץ, ואז בא מישהו וכותב למטה. “כן, אבל אתה חרא”. או “כולכם חארות, אתם והצימרים שלכם”. או, “בסין אפשר לקנות כפר במחיר של לילה בצימר שלך”.

מה לעשות: מחליטים לפי החומרה אם להתעלם או למחוק.

זה שחושב שהוא יודע יותר טוב ממך אבל מדבר שטויות

“אתה יודע מה הבעיה של הכנרת? הבעיה של הכנרת זה שקר שם כל השנה. והכרישים. עם כאלה כרישים, איך אתה מצפה שאנשים יבואו?”

מה לעשות: להתעלם. לא למחוק. זה מביא עוד דחקות ועוד תנועה לעמוד.

זה שבאמת יודע יותר טוב ממך ועסוק בלהביא לך את הנאחס

“לא רק שאתה מגיע לכנרת פעם בשלוש שנים, גם אין לך מושג על איזה אטרקציות להמליץ. בשבוע שעבר פגשתי זוג פנסיונרים ששלחת ללונה גל”.

מה לעשות: למחוק!

זה שלא הבין

“שלום, רק רציתי להגיד שהכנרת לא זזה. טעית!”.

מה לעשות: לנשום עמוק ולהתעלם.

הפוליטי

“מה שאתה אומר זה שטויות, כי אתה סמולני זבל”. וגם: “בוא הנה, אתה יודע למה אין לך סיכוי בחיים. בגלל ביבי! זה הכל פאקינג ביבי.”

מה לעשות: נו מה נעשה? להתעלם וללכת לעבוד. 🙂

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.

המתן

רוצים לקבל טיפ כתיבה שבועי ועדכוני סדנאות לאימייל

הירשמו כאן
שלח לי טיפים
Subscribe to Newsletter