עיקר וטפל Archives - כתיבה אפקטיבית

אמנות הלא להגיד יותר מדי

הבוקר עברתי על עוד טקסט אחד במסגרת סדנת הבלוגריות שלי. סשן העריכה הזה הפך לשיעור המרכזי של היום. המהות של השיעור  היתה איך לא להגיד יותר מדי במשפט אחד. איך להתרכז בעיקר.

אני הולך לכתוב את המשפט הראשון שוב. בשתי גרסאות. כדי להראות משהו:

גרסה ראשונה: הבוקר עברתי על עוד טקסט אחד במסגרת סדנת הבלוגריות הנהדרת שלי, שמסתמנת כפתיחה נפלאה לשבוע העבודה. סשן העריכה הזה הפך לשיעור המרכזי של היום.

גרסה שנייה: הבוקר עברתי על עוד טקסט אחד במסגרת סדנת הבלוגריות שלי. סשן העריכה הזה הפך לשיעור המרכזי של היום.

הסיבה שבחרתי להשתמש בסופו של דבר בגרסה השנייה בפתיחת הטקסט, היא שיש בה פחות. היא יותר קצרה, והיא לא מתעכבת על פרטים שאינם בלב העניין. שימו לב שהגרסה הראשונה חיה ובועטת ונחמדה, אבל כשכתבתי אותה ידעתי שהיא לוקחת את הפוקוס ממה שיש לי להגיד ועוברת לדבר על הסדנה. כשאני מנסה להסביר משהו שנוגע לכתיבה, אני מנסה להיות ממוקד ככל האפשר.

ירידה מהציר הראשי

יש המון המון סיבות לרדת מהציר הראשי של הכתיבה. אנחנו מתעכבים על פרטים כי הם חשובים לנו. או כי אנחנו רוצים להגיד עליהם עוד משהו. או כי הם מזכירים לנו בדיחה. או כי הם מזכירים לנו משהו שקרה לחבר.

תראו:

גרסה ראשונה: ברוך דילג על ארוחת הבוקר כי פשוט לא היה לו זמן. הוא הגיע לבית הספר רעב כמו זאב.

גרסה שנייה: ברוך דילג על ארוחת הבוקר המהבילה שאמא הכינה לו. לא היתה לו ברירה. שיעורי הבית עוד לא היו מוכנים והוא הרי הבטיח לענבל שהפעם יכין את המשימה המשותפת. כשהגיע לבית הספר, הוא שמע את בטנו מקרקרת.

אם הסיפור שלי הוא סבלותיו של ברוך, ברור שאני רוצה לספר על הבטן המקרקרת ועל הארוחה המהבילה. אבל אם הסיפור הוא במקום אחר – אני לא רוצה להתעכב על הפרטים האלה. אני רוצה להתרכז במה שחשוב. ואז, הגרסה השנייה, גם אם היא מעניינת ומלאה פרטים עסיסיים – פוגעת לי במטרה.

המקומות שאנחנו מתעכבים עליהם הם, למשל:

– דברים שאנחנו יודעים מצוין ומרגישים נוח לספר עליהם

– קונוטציות שמתעוררות לנו בדרך, כשאנחנו כותבים על אדם, מקרה, מקום ועוד.

– השוואות לדברים אחרים

– פרטים שוליים שאנחנו חשים צורך להוסיף

(יש עוד הרבה.)

מה שקורה במשפט קורה בטקסט כולו

שימו לב שהמון המון פעמים, אנחנו מנסים לדחוף את הפרטים הלא חשובים האלה לתוך המשפט. ואז, המשפטים שלנו הופכים להיות ארוכים מדי ולא ממוקדים.

ומה שיפה זה שבטקסט שלא התרכז בעיקר, שיש בו משפט לא ממוקד אחד, יהיו בדרך כלל הרבה משפטים לא ממוקדים אחרים. וכן, זה יהפוך את כל יחידת התוכן לארוכה מדי, לא ממוקדת ומפוספסת באופן כללי.

אז בפייסבוק, בבלוג, באימייל או בכל יחידת תוכן: אם זו לא ספרות, תתאפקו. אל תכתבו את כל מה שאתם יכולים לכתוב. אל תכתבו את כל מה שאתם יודעים. אל תכתבו את כל הקונוטציות שלכם.

ואם כתבתם, אז יופי. אין דבר.

תמחקו.

אה, נזכרתי

ככל שהדברים נוגעים לכתיבה מכירתית (שרבים מכנים אותה בטעות "כתיבה שיווקית"), אם הצלחתם לא להתרכז בעיקר, אז הצלחתם גם לא למכור. (*כפיים*). במילים אחרות, אם אתם כותבים דף מכירה, מוטב שתהיו סופר ממוקדים. אחרת, אתם מבזבזים זמן וכסף על עמוד שלא יעבוד.